יפה גולן – להאמין. להעז. להגשים / פרק 16

האזינו לפרק מספר 16 בספר "להאמין. להעז. להגשים" / יפה גולן:

ביום שישי בבוקר צלצל הטלפון בביתי, מפריע לי בסידורים ובהכנות לקראת כניסת השבת. מזכירה צעירה ביקשה ממני להגיע במהירות לבניין ההנהלה בהרצליה. ידעתי כי פנייה מסוג זה יכולה לסמן אחד משניים – תקלה מקצועית קשה המלווה בדרך כלל בפיטורים, או לחילופין, קידום. יצאתי לדרך מיד ובעודי במכונית התחלתי להרגיש את עיני השמאלית רוטטת בעדינות. הרגשה טובה מילאה את לבי, ואכן, במשרדי ההנהלה המתין לי מנהל האזור. לאחר שיחת נימוסים קצרה, שלף מעטפה והכריז, "מזל טוב יפה, קיבלת אישור להיות מורשית חתימה, ואת עוברת לסניף רמת הנשיא בבת ים, לתפקיד סגנית מנהל הסניף". ניסיתי, אך לא הצלחתי לעצור את החיוך הגדול אשר התפשט על פניי. כל הדרך חזרה הביתה לא נמוג החיוך משפתיי. צוהלת משמחה הודיתי לאלוהים, לאימא ולאלי בעלי, בסדר הזה בדיוק.

יצאתי לדרך החדשה מלאת תקווה וציפייה. אך ההתחלה לא היתה קלה. הייתי צעירה, בסך הכול בת שלושים ושתיים, ונראיתי צעירה מגילי, ופתאום מצאתי את עצמי יושבת על כורסת סגנית המנהל. כולם ראו לפניהם ילדה חסרת ניסיון. לא עזרה חליפת העסקים הרשמית שלבשתי, גם לא מסגרת המשקפיים השחורה, הגדולה והכעורה שהרכבתי על אפי, כדי להיראות מבוגרת יותר. העובדים חייכו לעברי, מפגינים זלזול ושמחה לאיד, וגם הלקוחות לא האמינו שאני סגנית המנהל.

באחד הימים, בשעות אחר הצהריים, בדיוק כאשר מנהל הסניף נעדר, צבאו עשרות לקוחות על דלפקי השירות. מהומה קולנית נוצרה סביב התעקשותה של אחת הלקוחות לקבל שירות לפני פלוני, אשר לטענתה נדחף לתור. נקראתי לטפל במצב. ניגשתי אליה, בדקתי לאיזה שירות היא זקוקה, והפניתי אותה לתור אחר. זועמת, פנתה האישה לבנה בערבית, בטון מלא בוז, "מאיפה הביאו את הפקידונת הזאת? אני אדאג שיפטרו אותה". הישרתי מבט לעבר עיניה, והשבתי לה מהר, באותה השפה, "אני סגנית מנהל הסניף גברתי, ועם קצת רצון טוב וסבלנות, היית יכולה לקבל שירות מזמן". האישה התעשתה ומיד תיקנה את עצמה, "רגע, את משלנו, אני מצטערת. לא ידעתי שאת דוברת ערבית".

על אף שזכיתי לכמה העלאות שכר משמעותיות, עדיין התגוררנו בדירה הקטנה בבת ים. החלטנו למצוא דירה מרווחת ונוחה יותר. החיפושים הובילו לדירה בבית דו קומתי בחולון, שענתה על ציפיותינו ואף היתה בעיניי משתלמת ביותר מבחינה כספית. ממש מציאה. חשבון פשוט שערכתי גילה כי לאחר שניקח משכנתה בסכום המקסימלי לו היינו זכאים, עדיין יחסרו לנו שישים אלף דולר, סכום אותו נדרשנו לשלם למוכרים במזומן, ולכל המאוחר חצי שנה לאחר כניסתנו לדירה. בערב, בבית, הראיתי לאלי את החשבון שערכתי. "חבל", אמר אלי, "צריכים לוותר". הרגשתי את עיני השמאלית מקפצת במהירות מבשרת טובות, והבנתי שנצליח למצוא פתרון, "הולכים על זה", אמרתי לאלי, "אני יודעת שיהיה בסדר". אולם בחודשים שלאחר חתימת החוזה, לא הצלחנו לגייס אפילו עשירית מהסכום עליו התחייבנו. "מה יהיה? איך נסתדר?" דאג אלי, ואילו אני דבקתי בתשובה הקבועה, "יהיה בסדר".

בסניף הבנק, החלו לגדול מעמדי וביטחוני העצמי. למרות הקשיים והחששות, נוכחתי לדעת שוב כי יחסי אנוש ויכולת שיווק הם נקודות החוזק שלי. בהדרגה למדתי להכיר את כל לקוחותיי ולרכוש את אמונם; הכרתי את שמותיהם, את שמות ילדיהם, ידעתי במה הם עוסקים, זכרתי אירועים שהעסיקו אותם בפגישתנו הקודמת, ולרוב אף זכרתי את תאריך יום ההולדת שלהם. הצלחתי למכור בקלות רבה מוצרים פיננסיים מגוונים, לשביעות רצונה הבולטת של הנהלת הבנק. מעטים היו המקרים שבהם אנשים שפגשו בי וביקשו להתייעץ או רק לנהל שיחת נימוסים קצרה, יצאו מהסניף מבלי לפתוח תוכנית חיסכון לילדים או קופת גמל לעצמם. הידוק הקשר האנושי תרם לעלייה מורגשת במחזור הכספי של הסניף. עם זאת, תמיד הקפדתי להיות כנה עם לקוחותיי, לא פחות מאשר להגדיל את הרווחים. מעולם לא הכשלתי לקוח בזדון, נותנת עצה רעה רק על מנת להרוויח.

בוקר אחד עברתי על דברי הדואר והחוזרים שהגיעו לסניף ולפתע הבחנתי בכותרת מפתיעה שהתנוססה בראשו של אחד מהם: "משכנתה נוספת לרכישת דירה בתקרה של עד שישים אלף דולר". החוזר בישר על מבצע ייחודי לעובדי הבנק, המאפשר להם ליטול הלוואה מיוחדת בתנאי משכנתה. "זה בדיוק הפתרון", צהלתי והתקשרתי לאלי. בעלי המופתע השיב לי מצידו השני של הקו, "לא ברור לי מהיכן את שואבת את האומץ, אבל כנראה האינטואיציה שלך חזקה מהכול". צוחקת, התקשרתי מיד להנהלת הבנק והייתי הראשונה שמימשה את זכותה להשתמש בקרן, שנסגרה במהירות כעבור חודש ימים.

אהבת? דרג!

אודות הסופרת יפה גולן

הסופרת יפה גולן
פורסם בקטגוריה יפה גולן - להאמין להעז להגשים - פרקים 16-20, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.