יפה גולן – להאמין. להעז. להגשים / פרק 25

האזינו לפרק מספר 25 בספר "להאמין. להעז. להגשים" / יפה גולן:

את הפיצויים מהבנק נסעתי להביא בערב, מנסה להימנע ככל האפשר ממפגש עם עובדי הסניף. הבטתי בכאב על המקום שנבנה במו ידיי, והפך לממלכה שאינה שלי. את ניהול הסניף אייש כבר מחליף. העתיד המזהיר שציפה לי התפוגג בטרם עת. אספתי את חפציי מהמשרד ויצאתי חרש, ראשי מורכן.

השבועות הבאים היו קשים לא פחות. חרושת השמועות על נסיבות פרישתי הגיעה לאוזניי, ואף לאוזני בני משפחתי. "פיטורים עקב מעילה בכספים", היתה ההנחה הרווחת. רובם ככולם, כולל שכנים וחברים, סברו שפוטרתי בנסיבות לא נעימות. נמנעתי מלהגיב. הכול היה עוד טרי מדי, וחששתי לגלות את הסיבה האמיתית שבגללה עזבתי את הבנק.

מנגד, היו גם עובדים רבים ולקוחות חשובים שהתקשרו על מנת להביע תמיכה. מקצתם אף פנו להנהלה וביקשו להחזירני לסניף, "כי רק יפה יכולה לנהל אותו כמו שצריך". המחוות החמות חיממו את לבי, ואף על פי כן, העדפתי לנתק מגע עם אותן הדמויות, שהיו מעתה לחלק מעבר שביקשתי לשכוח.

משפחתי הבינה זה מכבר שמשהו אינו כשורה, אך למעט בעלי ואחי, איש לא ידע מה אירע באמת. בלילות פקדו אותי חלומות ביעותים. בחלום הייתי מגיעה לבנק, מתחילה את יום עבודתי כפקידה מן המניין, אך איש לא היה מזהה אותי. לאחר בירור התגלה תמיד ששמי אינו מופיע ברשימות עובדי הבנק. בחלומות אחרים ניהלתי את הסניף בסתר, מתקשרת פעם אחר פעם לברר מדוע משכורתי מתעכבת. כמו תמיד, איש לא ידע מי אני, שמי נעדר מכל רשומה. השגרה המסויטת המשיכה, מביאה עימה ייאוש הולך וגובר.

כארבעה חודשים לאחר מכן, צדה את עיני כותרת גדולה בעיתון יומי. פקחתי את עיניי לרווחה, בודקת שוב ושוב, שמא אינני חולמת או הוזה. הכתבה סיפרה על חשיפת מעילה גדולה, בסך מיליון דולר, בסניף התל אביבי של הבנק שבו עבדתי. מעשה המרמה התגלה, כך נכתב, בעקבות חקירה של מחלקת הביקורת בבנק. החשודים במעילה היו אותם האנשים עליהם הצבעתי, ובדיוק באותה השיטה שעליה התרעתי ודיווחתי. בתחקיר העיתונאי הוזכר סיפורו של סגן מנהל בנק אשר נסחט על ידי עבריינים וקיבל איומים על חייו ועל חיי משפחתו.

למרות מפח הנפש האיום, רגע זה היה נקודת המפנה. ביום שבו הבנתי כי הדברים לא היו פרי מוחי הקודח, שבו אליי כוחותיי. לאחר תקופה ממושכת של נתק, ידעתי כי הגיעה העת לאסוף את עצמי, ולצאת חזרה לעולם. מבלי לחשוב פעמיים, התקשרתי בזעם להנהלת הבנק.

למנהלים, שהופתעו ביותר מתחייתי המחודשת, היו הסברים מעוררי תמיהה. "ידענו שהצדק איתך, לאורך כל הדרך, אך רצינו להגן עלייך מפני עבריינים אלה. העדפנו שלא תהיי בתוך המערכת, על מנת להגן עלייך ועל בני משפחתך", טרחו להסביר לי, מתעלמים מטענותיי. דאגתם הרבה לא נשמעה לי משכנעת דיה. איש לא טרח להסביר לי, כיצד הופך אדם המגלה דבר מרמה לשעיר לעזאזל, המשלם את מחיר הפשע שאותו לא ביצע. תקרית זו החריפה את מצבי הדיכאוני שהלך והעמיק.

רק משחלפו שנתיים תמימות, התבררה לי התמונה במלואה. נציג של חברת הביטוח לוידס הגיע לפגוש אותי, וביקש לדעת אם אני אכן "יפה גולן, אשר ניהלה בעבר את סניף חנקין". עניתי בחיוב ושמעתי את דבריו. התברר כי הבנק דורש מהביטוח פיצויים בגין המעילה, שאותה חשפתי אני, כפי שנאמר לו. "אני יודע", הוסיף, "שהיית מנהלת מצליחה וידך לא היתה בפרשה".

חברת הביטוח ביקשה לברר האם פעל הבנק כראוי באותה העת. נתבקשתי לענות על כמה שאלות: מתי העליתי את חשדותיי, למי דיווחתי עליהם, ולמה עזבתי את הבנק. רתחתי מזעם. מזועזעת, התחוור לי כעת שהבנק הפר את ההסכם בעל פה שהיה בינינו, וחשף את הקשר שלי לאותה פרשה עגומה. הידיעה על כך שהגשתי תלונה היתה לנחלת הכלל. האמונה כי עם פרישתי אני משאירה את העניין הרחק מאחוריי התבדתה.

נציג לוידס ביקש לדעת אם אהיה מוכנה למסור תצהיר, ולהעיד בבית משפט בנוגע לפרטי המקרה. סירבתי בתוקף, מסבירה לו כי אין בכוונתי להיחשף בפומבי, מפאת דאגתי לשלום משפחתי. "לא אסייע לשום גורם בעניין, ואני מבקשת שלא יפנו אליי שוב", הבהרתי. מאוכזב, נפרד ממני נציג חברת הביטוח.

נסערת, נסעתי באותו ערב לירושלים, לביתו של אחד ממנהלי הבנק בעבר, אשר שכנע אותי בזמנו לפרוש מהתפקיד. את דלת הבית הכבדה פתח לי האיש עצמו, הבעת הפתעה על פניו. ניגשתי ישירות לעניין, ביקשתי לדעת מה קרה באמת. "אין ספק שכל הסיפור גרם לך לנזקים, את הפסדת לא מעט", ענה לי. "הבנק עקב אחרי הפרשה וכשראה שהצדק איתך, רצה שתעזבי את המערכת מיד, למען ביטחונך ובטחון משפחתך". אותן המילים, בדיוק כמו שנתיים קודם לכן. מילות הדאגה של האיש, קרות כמו האבנים הירושלמיות עצמן, לא הצליחו לנחם אותי. ידעתי כי הפעולות שבהן נקטתי מנעו הונאה גדולת ממדים, אך למרבה האירוניה הפכו אותי לשעיר לעזאזל.

בסופו של יום, האשם האמיתי נמצא והפרשה הגיעה לבית המשפט. נגד סגן מנהל סניף הבנק שהואשם במעילה הוגש כתב תביעה חריף. כיום אני יכולה לקרוא במסמך זה, כמו בכרוניקה של עוול ידוע מראש, את מה שידעתי ראשונה ולפני כולם. לקרוא ולהבין בדיוק את השתלשלות האירועים הפליליים אשר הפכו את עולמי.

המעילה, כך נטען בכתב התביעה, התגלתה בעקבות ערבות שניתנה לחברת כלל: "על גבי ההמחאות הטביע הנאשם, ללא סמכות כדין, את חותמת הבנק שברשותו, חתם לידה את חתימתו והוסיף ללא סמכות כדין מילים לפיהן ערב הבנק לפירעון ההמחאה. ערבות זו היתה כוזבת". זאת ועוד, "כדי לשוות לחתימתו ולחותמת הבנק מראה תקף, החתים הנאשם במרמה על חלק מההמחאות עובדים אחרים, בהעלימו מהם את מטרת החתימה, והוסיף את המילים לפיהן ערב הבנק לפירעון ההמחאות לאחר שהם חתמו".

בנספח של כתב האישום פורטו שלושים ואחת המחאות אשר נפדו באופן בלתי חוקי. הסכום הכולל של ההמחאות הגיע לשניים וחצי מיליון דולר, וחלקו נפדה. יתר על כן, התברר כי סגן מנהל הסניף הטביע ללא כל סמכות את חותמת הבנק ואת חתימתו במכתבי ערבות, לפיהם התחייב הבנק לכבד שטרי חוב והמחאות על סך שני מיליון דולר נוספים. לנספח צורפו המחאות מהשנים 1983 עד 1984, על אף שאת התלונה המקורית הגשתי עוד בשנת 1982.

בהכרעת הדין מתאר השופט, אריה סגלסון, את מה שדיווחתי להנהלת הבנק: "הערבויות בשתי הצורות, שלנאשם היה אסור לתת, לא נרשמו בספרי הבנק כמחויב, לבנק לא היתה ידיעה על קיומן והנאשם לא דיווח עליהן, והן לא נרשמו בדרך הרגילה, לא נשאו מספר ולא בוילו".

עוד קובע השופט: "הפרשה התגלתה במקרה, כשלחברת כלל הומצא כתב ערבות של הבנק, אשר נערך על ידי הנאשם והוא נושא רק חתימה של מורשה אחד בלבד. אבל עד אז הספיק הנאשם לגרום לבנק נזקים כבדים על ידי כך שהבנק נאלץ לשלם חלק מהערבויות ללקוחות שונים, והיחסים בין הבנק לבנק ישראל הורעו".

סגן מנהל סניף הבנק הודה בכל ההאשמות שיוחסו לו בכתב האישום, והורשע על ידי השופט סגלסון בעבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה, והפרת אמונים בתאגיד. לאחר בדיקת הנסיבות המקלות, נגזרו על סגן מנהל הבנק לשעבר עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל אשר הומרו בשישה חודשי עבודות שירות, ושמונה-עשר חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים. כמו כן, נקנס הנאשם בסכום כסף מכובד.

כך נחתמה הפרשה אשר הכתימה לשווא את שמי.

אהבת? דרג!

אודות הסופרת יפה גולן

הסופרת יפה גולן
פורסם בקטגוריה וידאו, יפה גולן - להאמין להעז להגשים - פרקים 21-25, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.